עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
השפעתה של הקדמה הטכנולוגית על ניהול הידע
14/11/2018 22:05
הילה
שלום לכולם,

בהמשך לתוכן ההרצאה השלישית ארצה להתמקד בנושא תהליך אימוץ טכנולוגיות חדשות.
תהליך זה נחלק  ל- 5 סוגי אנשים כפי שמתואר בגרף המצורף מטה.
אני מעוניינת להתמקד בסוג אחד של אנשים והוא באנשים מהסוג הלא חדשני, אנשים שקשה להם לאמץ טכנולוגיות חדשות ובכלל מוצרים חדשים.
השאלה שעוברת לי בראש הינה- האם החוסר בקדמה טכנלוגית של אנשים אלה ש"נשארים מאחור " ולא מעודכנים אינה מרתיעה אותם?
כאשר כל הסובב אותם התקדם למוצר חדיש יותר והם עדיין באותו "המצב" האם לצד הקושי בלאמץ טכנולוגיות חדשות קיים קושי נוסף- 
הרגשה של חוסר מידע/ חוסר שיתוף ? 
ובסוגריים אשאל גם מהכובע הארגוני, השאלה שאני שואלת את עצמי היא: האם ניהול הידע של אותם ארגונים שלא השתדרגו לתוכנה המתקדמת ביותר בעת הוצאתה לשוק יפגע? אם כן כי התשובה לכך היא חיובית בעיניי אז השאלה היא עד כמה?
אוכל לענות על כך בכך שאני כלקוחה פרטית אעיד על עצמי שאני לא חובבת הגאדג'טים והמוצרים החדישים וכשאפל יפרסמו כי האייפון הבא כבר כאן לא אני זו שאהיה בין הראשונים בתור לקנות את המוצר ז"א אני לא נמנית בסוג הקבוצה בקצה השני של הגרף אך גם לא ארגיש בנוח לזמן רב להישאר עם אותו המכשיר שברשותי שהוא יחסית מעודכן (אייפון 8S) לאורך זמן. 
יחד עם זאת, חשוב שנזכור כי בכובע הארגוני בעת שיווק מוצר חדש אנו צריכים לתת מענה לכל 5 סוגי האנשים יחד.

0 תגובות
ניהול ידע סמוי וגלוי והעברתו בארגונים שונים
03/11/2018 20:04
הילה
שלום רב לכולם,

במסגרת קורס ניהול ידע אותו אני לומדת בתואר השני שלי באוניברסיטת בן גוריון, 
שמחה ומתרגשת לפתוח את הבלוג הראשון שלי שבו אפרס תובנות ומסקנות מהנלמד בשיעורים במסגרת הקורס.
בשיעור השני דיברנו על סוגים שונים של ידע: ידע סמוי, קוגנטיבי, וירטואלי וחברתי, כל שכן כל סוג ידע מחייב ניהול ע"י מערכת אחרת.

התבססנו בלימודינו במודל הספירלי שבו ידע סמוי הופך לגלוי ע"י 4 תהליכים: S-אמון, E-דיאלוג, C-שילוב, ו-I- הפנמה.
מודל זה מבוסס על חקר חדשנות ויצירתיות ביפן ומושתת על גישות הוליסטיות ליצירת ידע וניהול מקריות. 2 השלבים E ן- I  הם השלבים הקשים והמורכבים לעשייה עקב כך שבתהליכי ההחצנה וההפנמה יש הרבה ידע סמוי שקשה להוציאו.
כשמדובר בניהול ידע מעבר לכך ש"ידע הוא כוח" פתגם המוכר לכולנו, ידע סמוי הוא כוח רב יותר הרי רב הנסתר על הגלוי ובעולם תחרותי הידע הסמוי הוא המוביל חברות מצליחות להישגים מרקיעי שחקים. אולם, את הידע הסמוי גם אם נרצה להעבירו מאב לבן הוא כשלעצמו מורכב ובעייתי כמה דוגמאות הממחישות זאת: הקושי ללמד שחייה , הקושי ללמד רכיבה על אופניים, הקושי של סטז'רים להבין מומחה רפואה בעל וותק של שנים רבות וכדומה.. ולכן, נקודה חשובה למחשבה- האם העברת הידע הסמוי בצורה האופטימלית אינה קשורה למומחיות? האם האח הגדול שלמד לרכב על אופניים לפני שנים מועטות יצליח ללמד את אחיו הצעיר ממנו לרכב ללא גלגלי עזר יותר טוב מאביו? האם רופא צעיר יצליח להעביר את הידע לסטז'רים טוב יותר מאשר מומחה בכיר המבצע פעולות אלו בתדירות יומיומית ואם התשובה היא כן אז מדוע?

בנוסף,  למדנו בשיעור כי את תהליך העברת הידע ניתן לחלק ל-2 אופנים עיקריים:
PULL- כאשר העובד מבקש את מקורות המידע. ו-PUSH- כאשר העובד לא מבקש את המידע אלא המידע עובר אליו ומעדכן אותו באופן אוטומטי.
השאלה כאן איזה תהליך עדיף? האם תהליך הדחיפה עדיף על תהליך המשיכה או להפך? מנקודת מבט שלי חובה שכל חברה תשלב את 2 התהליכים הללו בהעברת הידע על מנת ליישם את צרכי הארגון ושלכל עובד תהיה ראייה מרחבית על כלל המחלקות בארגון.
לסיכום, על מנת לעמוד במטרות הארגון אחד ממקורות הכוח המשמעותי בכל ארגון הינו העברת הידע כנדרש. השאלה הגדולה שנשאלת היא אחת לגלות מי מחזיק בידע ושתיים כיצד ניתן להעביר ידע סמוי לידע גלוי וברור..
 
נתראה בפוסט הבא.

 הילה



0 תגובות